לפני הזריקה הראשונה: איך שומרים על השרירים בטיפול תרופתי לירידה במשקל?

אני פוגש את זה יותר ויותר. אנשים מתחילים טיפול תרופתי לירידה במשקל, התיאבון פוחת, המספרים על המשקל מתחילים לרדת, והתחושה היא שהנה, נמצא פתרון.

01המשקל יורד. אבל מה בדיוק אנחנו מאבדים?

מדובר בתרופות ממשפחת GLP-1, כמו סמגלוטייד וטירזפטייד, הניתנות בזריקה שבועית. טירזפטייד פועלת גם על הורמון נוסף, GIP, אבל לשם הפשטות נכנה כאן את כולן "תרופות ממשפחת GLP-1".

לא כל תרופה מאושרת לכל מטרה: חלקן מאושרות לטיפול בסוכרת וחלקן לטיפול בהשמנה. ההחלטה אם להשתמש בתרופה, באיזו ובאיזה מינון היא של הרופא המטפל בלבד.

אבל יש משהו שלא תמיד מקבל מספיק תשומת לב. לא כל קילוגרם שיורד הוא שומן.

וכשאנחנו מדברים על אנשים בני 40, 50 או 60, זו נקודה חשובה במיוחד. כי המטרה היא לא רק להגיע למספר נמוך יותר על המשקל. המטרה היא להגיע אליו עם גוף חזק ומתפקד.

02מה המחקרים באמת מצאו?

במחקרים שבדקו את הרכב הגוף אצל מטופלים בסמגלוטייד ובטירזפטייד, נמצא שלצד הירידה בשומן חלה גם ירידה במסת הגוף הרזה.

25–40%

מהמשקל שאבד היה מסת גוף רזה כרבע במחקר על טירזפטייד וכ-40% במחקר על סמגלוטייד. בסך הכול, אחוז השומן בגוף ירד.

חשוב לדייק: מסת גוף רזה אינה זהה למסת שריר. היא כוללת גם מים ורקמות נוספות, ולכן אי אפשר לומר שכל הירידה הזאת היא אובדן שריר. ובכל זאת, חלק ממנה עשוי לכלול שריר. ירידה כזאת מתרחשת גם כשיורדים במשקל בדיאטה, והיא נובעת בעיקר מהירידה במשקל עצמה ולא מהתרופה.

וזה משמעותי במיוחד אחרי גיל 50, כשהגוף ממילא נוטה לאבד כוח ומסת שריר עם השנים, בעיקר כשאנחנו לא מאמנים אותם.

השרירים הם לא רק עניין אסתטי. הם מאפשרים לנו לעלות במדרגות, לקום מכיסא, להרים קניות, לשמור על יציבות ולהמשיך לתפקד באופן עצמאי.

המטרה אינה רק לרדת במשקל. המטרה היא לרדת בעיקר בשומן ולשמור ככל האפשר על השרירים ועל הכוח.

03למה להתכונן דווקא לפני הזריקה?

דמיינו שאתם מתחילים טיפול חדש. התיאבון יורד, אתם אוכלים פחות, ולפעמים מופיעות בחילות, תחושת מלאות או עייפות.

ועכשיו, דווקא בתקופה הזאת, אתם מחליטים להתחיל לראשונה אימוני כוח ולשנות את כל התזונה. אפשרי? בהחלט. נוח? לא תמיד.

לכן, בתור מאמן כושר, אלה ארבעת ההרגלים שהייתי בודק לפני טיפול. את מה שנוגע לתזונה כדאי לתאם עם הרופא והדיאטנית הקלינית. אין צורך לדחות טיפול רפואי כדי להתכונן, ואפשר להתחיל גם במהלכו.

אינפוגרפיקה: הצ׳קליסט שלך לפני GLP-1. 1. שגרת אימוני כוח: 2–3 פעמים בשבוע, כל קבוצות השרירים הגדולות. 2. יעד חלבון יומי: כ-1.2 עד 1.6 גרם לכל ק״ג משקל גוף, מפוזר על 3–4 ארוחות. 3. שתייה, סיבים ושינה: הבסיס שעוזר להתמודד עם תופעות הלוואי הנפוצות, כמו בחילות, עצירות והתייבשות. 4. תוכנית עם צוות מקצועי: רופא, דיאטנית ומאמן שמכירים את הטיפול, להתאמה אישית ולמעקב. הזריקה מסייעת לירידה במשקל. האימון עוזר לשמור על השריר. אינו מהווה ייעוץ רפואי, תזונתי או אימון אישי. — ארבעה הרגלים לבנות לפני הטיפול או במהלכו. יעד החלבון האישי נקבע עם דיאטנית קלינית.

1. אימוני כוח: תנו לשרירים סיבה להישאר

אם אתם לא מבצעים היום אימוני התנגדות, זה הדבר הראשון שהייתי בודק.

אימוני כוח מספקים לשרירים גירוי שעוזר לשמר כוח ומסת שריר גם בתקופה של ירידה במשקל. לא צריך להפוך למפתחי גוף.

אפשר להתחיל בשני אימונים בשבוע, ובהמשך להתקדם לשלושה, בהתאם ליכולת. סקוואט או קימה מכיסא, חתירה עם גומייה, לחיצת חזה, תרגיל לשרירי הירך והישבן ונשיאת משקל הם בסיס מצוין.

המפתח הוא עקביות והתקדמות הדרגתית.

אמנם עדיין חסרים מחקרים שקובעים בדיוק כמה שריר ניתן לשמר באמצעות אימוני כוח לצד כל אחת מהתרופות, אבל התועלת של אימוני התנגדות לשמירה על כוח ושריר בזמן ירידה במשקל מבוססת היטב.

מי שמטופל גם באינסולין או בתרופות שעלולות לגרום לירידת סוכר, או שיש לו מחלת לב, צריך להתייעץ עם הרופא לפני שמתחילים להתאמן. השילוב של התרופה, אכילה מופחתת ותחילת אימונים עלול להגביר את הסיכון לירידת סוכר. כדאי לברר מראש מה עושים אם מופיעים רעד, הזעה, בלבול או סחרחורת.

אישה בשנות ה-50 מבצעת סקוואט עם משקולת, ולצידה גבר מבצע חתירה עם משקולת על ספסל — אימוני כוח הם חלק חשוב מהמאמץ לשמור על כוח ותפקוד במהלך הירידה במשקל.

2. חלבון: כשאוכלים פחות, כל ארוחה חשובה יותר

הפחתת התיאבון היא חלק מרכזי מהשפעת התרופות. אבל לפעמים אוכלים כל כך מעט, שקשה להגיע לכמות מספקת של חלבון.

בתהליכי ירידה במשקל משתמשים לעיתים ביעד של כ-1.2–1.6 גרם חלבון לקילוגרם משקל גוף ביום, בהתאם לצרכים האישיים. אצל אנשים עם השמנה לא תמיד נכון לחשב לפי המשקל הנוכחי. דיאטנית קלינית יכולה להתאים יעד לפי משקל ייחוס, הרכב גוף ומצב רפואי, למשל במחלת כליות, שבה כמות החלבון מחייבת התאמה רפואית.

כדאי לפזר את החלבון לאורך היום, גם בארוחות קטנות: ביצים, מוצרי חלב, דגים, עוף, קטניות או טופו. כשקשה לאכול ארוחה רגילה, משקה חלבון או יוגורט יכולים לעזור. על תוספים כדאי להחליט עם הדיאטנית. העיקר הוא דפוס אכילה שאפשר להתמיד בו.

תיאבון מופחת אינו סיבה לאכול כמה שפחות. אם אתם מדלגים על ארוחות באופן קבוע, חשים סחרחורת, חולשה או נשירת שיער, או שהעיסוק באוכל ובמשקל מעיק עליכם, ספרו לרופא או לדיאטנית. ואם יש לכם היסטוריה של הפרעות אכילה, שתפו בכך את הצוות המטפל לפני תחילת הטיפול.

כשהתיאבון קטן, איכות התזונה חשובה לא פחות מכמות הקלוריות.

3. מים, סיבים ושינה: אל תזלזלו בבסיס

בחילות, עצירות ותחושת מלאות הן תופעות לוואי אפשריות של הטיפול. כדאי לשאול את הרופא או הרוקח מראש איך להתמודד איתן.

שתו לאורך היום בלגימות, גם בלי תחושת צמא, כי התרופה עלולה להחליש אותה. זה חשוב במיוחד אם מופיעים הקאות או שלשולים. סיבים תזונתיים עשויים לעזור בעצירות, אבל כדאי להעלות את הכמות בהדרגה ויחד עם הגברת השתייה, אחרת העצירות עלולה להחמיר.

גם שינה והתאוששות חשובות, במיוחד כשמשלבים אימוני כוח עם צריכת קלוריות מופחתת.

אם מופיעות תופעות לוואי חריגות, פנו לרופא.

4. תוכנית מסודרת: לא רק כמה קילוגרמים ירדו

אני אוהב מדדים. משקל, היקפים, דופק, קצב ריצה ומשקלים בחדר הכושר. אבל מדד אחד כמעט אף פעם לא מספר את כל הסיפור.

גם כאן, הייתי מציע לעקוב לא רק אחרי המשקל, אלא גם אחרי התפקוד. האם אתם שומרים על הכוח באימונים? האם קל יותר לעלות במדרגות? האם אתם מצליחים להתמיד בפעילות?

הרופא המטפל והדיאטנית הקלינית אחראים להיבטים הרפואיים והתזונתיים. מאמן כושר שמכיר את הטיפול יכול להשלים אותם בבניית תוכנית אימונים מותאמת.

זוג בשנות ה-50 יושב ליד שולחן המטבח ומתכנן יחד במחברת — ההכנה לטיפול יכולה להתחיל בבניית הרגלים, עוד לפני הזריקה הראשונה.

04ומה קורה כשמפסיקים את הטיפול?

זו שאלה שלא תמיד אוהבים לדבר עליה.

במחקר ההמשך של STEP 1, שנה אחרי הפסקת הסמגלוטייד (ובלי ליווי באורח החיים), המשתתפים חזרו בממוצע לכשני שלישים מהמשקל שאיבדו. התגובה שונה מאדם לאדם.

זה לא אומר שהטיפול נכשל. גופים רפואיים רבים מתייחסים להשמנה כמצב רפואי כרוני, ומשך הטיפול נקבע אישית מול הרופא.

פעילות גופנית ותזונה מתאימה חשובות גם אחרי הפסקת הטיפול. אין הוכחה שהן לבדן מונעות עלייה חוזרת במשקל, וייתכן שהן משפיעות גם על הרכב המשקל שחוזר.

במחקר על 78 נשים אחרי גיל המעבר (בנות 58 בממוצע) שירדו במשקל בדיאטה, אצל מי שעלו מחדש במשקל, מה שחזר היה בעיקר שומן: על כל קילו שומן שחזר, חזרו רק כ-120 גרם של מסת גוף רזה. זה מחקר אחד, ולא על תרופות, אבל הוא ממחיש למה כדאי לשמור על השריר. גם אם המספר על המשקל חוזר לאחור, הרכב הגוף עלול להיות פחות טוב מבעבר.

במחקר דני מ-2024 (גיל ממוצע 43), המשתתפים ירדו קודם במשקל בדיאטה, ואז קיבלו במשך שנה ליראגלוטייד (תרופה ותיקה ממשפחת ה-GLP-1), תוכנית אימונים מפוקחת (בעיקר אירובית עצימה), או את שניהם. שנה אחרי סיום הטיפול, מי שקיבלו גם תרופה וגם אימונים שמרו על משקל נמוך ב-5.1 ק״ג ועל אחוז שומן נמוך ב-2.3 נקודות, בהשוואה למי שקיבלו את התרופה בלבד. גם מי שהתאמנו בלבד שמרו על התוצאה טוב יותר ממי שקיבלו רק את התרופה. זה ממצא מעודד, אך הוא אינו מבטיח תוצאה אישית.

המחקר לא בדק אימוני כוח באופן ספציפי. אימוני כוח עוזרים לשמור על כוח ומסת שריר, ולכן הגיוני להמשיך בהם גם אחרי הטיפול, אם כי עדיין אין מחקרים שבדקו זאת ישירות אחרי תרופות אלה.

05הטיפול התרופתי הוא החלטה רפואית. הכוח והתפקוד הם הפרויקט שלכם.

אם כבר משקיעים בתהליך, למה לא לנסות להפיק ממנו את התוצאה הבריאותית הטובה ביותר?

לא רק פחות קילוגרמים. גם כוח, יציבות, כושר והרגלים שאפשר לקחת הלאה.

השורה התחתונה

אל תמדדו את הצלחת הטיפול רק לפי מה שהגוף איבד. תמדדו אותה גם לפי היכולות שהצלחתם לשמור.

הערה רפואית: המאמר מיועד למידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי או תזונתי. אין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא הנחיית הרופא. המאמר מבוסס על מחקרים שפורסמו, ותוצאות אישיות משתנות. אין קשר מסחרי או חסות מצד יצרניות תרופות. התמונות להמחשה בלבד.

הכותב הוא מאמן כושר אישי מוסמך. הוא אינו רופא, רוקח או דיאטן. המאמר אינו המלצה להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי, ואינו מחליף ייעוץ רפואי או תזונתי אישי.

מקורות (8)